החלטה בתיק בש"א 3547/07

1.       בקשה לשינוי תנאים, שנקבעו בבית משפט השלום בחיפה ( כב' השופטת הגב' א' פריאל) מתאריך 4.2.2007 בתיק בש"א 2734/07, במסגרת החלטה לעכב ביצוע פסק דין, שניתן בבית המשפט קמא ( כב' השופטת ח' הורוביץ), בתאריך 3.10.2006, בתיק אז' 14698/03.

2.       בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לבית המשפט קמא, עתר המבקש לכך שיינתן צו המחייב את המבקשת לפנות מושכר המוחזק  על ידה, המצוי בבעלות המשיב.

          בית המשפט קמא קיבל את התביעה וציווה על המבקשת לפנות את המושכר.

3.       המבקשת אינה משלימה עם פסק הדין והגישה עליו ערעור. לאחר הגשת הערעור הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט קמא בה עתרה לכך שיינתן צו לעיכוב ביצוע פסק הדין.

          בבקשתה טענה המבקשת, שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ויינקטו נגדה הליכים לביצוע צו הפינוי שניתן נגדה, עלול להיווצר מצב בלתי הפיך, שלא ניתן יהיה להשיבו לקדמותו אם המבקשת תזכה בסופו של דבר בערעורה, וערכאת הערעור תבטל את צו הפינוי.

4.       בית המשפט קמא שקל טענות ב"כ הצדדים, והחליט להיעתר לבקשת המבקשת, אך התנה את עיכוב ביצוע הפינוי בכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט "סך של 30,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד, בלתי מוגבלת בזמן, והמיועדת לשמש בטוחה לתשלום הוצאות הערעור או דמי שכירות או דמי שימוש ראויים עד להכרעה בערעור".

          לאחר מתן ההחלטה האמורה, הגישה המבקשת בקשה נוספת לבית המשפט קמא, בה עתרה לשנות את תנאי עיכוב ביצוע פסק הדין, אך בית המשפט דחה בקשתה בהחלטה שניתנה בתאריך 15.2.2007.

5.       בבקשתה שלפני עותרת המבקשת לשנות את התנאי שנקבע בבית המשפט קמא. לטענתה, כבר הופקדה על ידה ערבות בנקאית על סך 12,000 ש"ח, לפי החלטת כב' הרשמת של בית משפט זה, וזאת לצורך הבטחת תשלום הוצאות הערעור, מה עוד, שהמשיב זנח תביעתו הכספית נגד המבקשת, והותיר תביעתו רק ביחס לסעד הפינוי.

          על כן, המבקשת עותרת לכך שהתנאי שנקבע יבוטל, ולחילופין, שהסכום שחוייבה להפקידו יופחת.

6.       ב"כ המשיב מתנגדת לבקשה. לדעת באת כוח המשיב סיכויי הערעור קלושים, והערבות שחוייבה להפקיד נועדה להבטיח, בין היתר, תשלום דמי שכירות.

7.       לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור כי יש לתקן החלטת בית המשפט קמא בנקודה אחת, ובמובן זה, שהערבות שיהיה על המבקשת להפקיד תועמד על סך 18,000 ש"ח, וזאת לאור העובדה כי כבר הפקידה ערבות בנקאית על סך 12,000 ש"ח לפי החלטת כב' הרשמת, לצורך הבטחת הוצאות הערעור.

          בית המשפט קמא קבע, כי הפקדת הערבות הבנקאית בסך 30,000 ש"ח, כנתאי לעיכוב ביצוע צו הפינוי, נועדה להבטיח גם את הוצאות הערעור. ואולם, מכיוון שממילא חוייבה המבקשת להפקיד ערבות בנקאית על סך 12,000 ש"ח להבטחת תשלום הוצאות הערעור, וערבות בסכום זה הופקדה על ידה, אין לחייבה בכפל ערבות, ויש להפחית את הערבות שנקבעה על ידי בית המשפט קמא בהתאם לכך.

8.       למעט עניין זה אין אני סבור שיש לשנות משהו מהתנאי שנקבע בבית המשפט קמא. הטעם לכך הוא, שהתנאי שנקבע נועד לאזן בין הצורך למנוע היווצרות מצב בלתי הפיך אם צו הפינוי יבוצע מחד גיסא, וזכותו של המשיב לבצע את פסק הדין לאלתר מאידך גיסא.

          אוסיף, כי לכאורה נראה שסיכויי הערעור קלושים, שכן המבקשת מחזיקה בנכס ללא זכות, ובדין התנה איפוא בית המשפט קמא את עיכוב ביצוע צו הפינוי בהפקדת ערבות בנקאית.

9.       אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)     הנני דוחה את עתירת המבקשת לפטור אותה מהפקדת ערבות בנקאית כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בבית משפט השלום, ואולם, במקום להפקיד ערבות בסך 30,000 ש"ח, יהיה על המבקשת להפקיד ערבות בסך 18,000 ש"ח, והערבות שתופקד (בסך 18,000 ש"ח) תצטרף לערבות הבנקאית שכבר הופקדה בסך 12,000 ש"ח.

(ב)      הערבות הבנקאית הנוספת (בסך 18,000 ש"ח) תופקד על ידי המבקשת בתוך 30 ימים, שאם לא כן יבוטל הצו המעכב ביצוע פסק הדין, והמשיב יהיה רשאי לנקוט בהליכים לפינוי המושכר המוחזק על ידי המבקשת לפי פסק הדין שניתן בבית המשפט קמא.

(ג)      אין צו להוצאות, והוצאו בקשה זו תהיינה חלק מהוצאות המשפט בתיק העיקרי.

ניתן היום, כ"ה באדר, תשס"ז (15 במרץ 2007), בהעדר הצדדים.